החלטה בתיק עש"א 23125-08-11

1. לפניי ערעור מכוח סעיף 10(א)(3) לחוק שיקים ללא כיסוי, תשמ"א -1981 (להלן:"החוק").

2. המערערים, מנהלים חשבון בנק אצל המשיבה, אשר מספרו- 144006. הערעור הוגש בגין ארבעה שיקים שנמשכו על החשבון ולא כובדו על ידי המשיבה בטענת העדר כיסוי מספיק.  השיקים נמשכו בתקופה שבין 10.12.10 עד ל- 26.7.11.

לטענת המערערים יש לגרוע את כל 4 השיקים שסורבו מרשימת השיקים שסורבו ומשכך לבטל את ההגבלה שהוטלה על חשבונם. לשיטת המערערים, פעלה המשיבה שלא כדין שעה שסירבה לפרוע את השיקים ואילו המשיבה סבורה כי פעלה כדין שכן בתקופה הצריכה לעניין  לא היתה יתרה מספקת בחשבון המערערים.

כעולה מתצהיר המערערים שהוגש בתמיכה לערעור הוטלה ההגבלה  ביום 1.8.11, שעה שהמערערים מנהלים מזה כ- 25 שנים צרכנייה שכונתית בקרית מלאכי וחשבון הבנק אצל המשיבה משמש אותם לפעילות העסקית.  לשיטת המערערים העמידה המשיבה לרשותם מסגרת אשראי של 95,000 ש"ח והם מוסיפים וטוענים כי מעת לעת התירה המשיבה חריגה לא משמעותית, ממסגרת האשראי וזו כוסתה תוך פרק זמן קצר של יום או יומיים (סעיף 7 לתצהיר המערערים).

3. באשר לשיק הראשון מיום 10.12.10 על סך 2000 ש"ח נטען בתצהיר המערערים כי זה הוגש לפירעון ביום 11.12.11 ובעת הצגתו לפירעון, הפקידו המערערים בחשבון סך של 43,942 ש"ח.  כלומר ההפקדה אפשרה את המשיכה שכן היא היתה מותירה את החשבון ביתרת חוב של 73,485 ש"ח. דהיינו, מתחת למסגרת האשראי המוסכמת על הצדדים.

השיק השני אף הוא מועד פירעונו 10.12.11 והוא על סך 19,500 ש"ח ומהטעמים המנויים לעיל סבורים המערערים שהמשיבה פעלה שלא כדין שעה שסירבה לאפשר את המשיכה.

השיק השלישי הינו על סך 24,500 ש"ח ומועד זמן פירעונו 13.12.10 ואף הוצג לפירעון באותו מועד.  לשיטת המערערים, הופקד באותה עת בחשבון סך של 34,500 ש"ח ואם המשיבה היתה מאפשרת את פירעונו יתרת החוב היתה 99,000 ש"ח. כלומר, חריגה של 3,500 ש"ח בלבד מעבר למסגרת האשראי המאושרת. כאמור, לשיטת המערערים המשיבה אישרה מידי פעם לפעם חריגות כאלה.

השיק הרביעי הוא על סך 50,000 ש"ח ומועד פירעונו הוא 26.7.11. לשיטת המערערים השיק נמשך לטובת צד ג' אשר אמור היה להחזירו למערערים ובניגוד להסכמה הציגו לפירעון.  המערערים ביקשו למסור הודעת ביטול, אולם הוסבר להם על ידי נציג המשיבה שאם הם מבקשים לבטלו וזו תהא הסיבה היחידה לסירובו עליהם להפקיד סכום דומה שאם לא כן, הוא יסורב גם מחמת העדר כיסוי מספיק.  משכך, לטענת המערערים, הם הפקידו תוך כשעתיים סך של 51,285 ש"ח ועל כן סורב השיק שלא כדין מהטעם של חוסר כיסוי.

4. המשיבה לא צירפה תצהיר לתגובתה וטענה כי לא היתה עליה חובה לפרוע את השיקים שסורבו והוסיפה וטענה כי אף לא היה למערערים כל יסוד סביר להנחתם כי אלה יפרעו. לשיטת המשיבה, על פי הסכם ניהול החשבון שנכרת בין הצדדים, כפוף מתן האשראי לשיקול דעתה של המשיבה.

עוד מסבירה המשיבה בתגובתה כי על פי ההסכם שבין הצדדים היתה חובה על המערערים לבדוק את היתרות בחשבונם. לא זו אף זו, המשיבה מוסיפה וטוענת כי במהלך ניהול החשבון הוזהרו המערערים שעליהם לוודא שהם מצויים במסגרת האשראי שאם לא כן יסורבו השיקים והחשבון יוגבל.

בנוסף טוענת המשיבה שהבהירה למערערים שכיסוי לשיקים מוצגים צריך להיות בחשבונם טרם הצגת השיק לפירעון ולא לאחר מכן.

המשיבה מאשרת כי מידי פעם לפעם אושרו חריגות במסגרת האשראי, אולם הדבר היה לאחר בקשה של המערערים ולאחר שהמשיבה שקלה כל פניה לגופה.

מכל מקום, טוענת המשיבה כי ביום 5.7.11 נשלחה למערערים התראה בטרם הגבלת חשבון, ומשכך סבורה המשיבה שלא היה למערערים כל יסוד סביר להניח כי תאושר חריגה במסגרת האשראי וכך גם לטענת המשיבה שעצם סירוב שיקים בעבר שוללת מהמערערים את קיום היסוד הסביר לטענתם כי היתה להם צפייה סבירה שהמשיבה תמשיך לכבד שיקים אף בהעדר כיסוי מספיק.

5. באשר לשיקים על סך 2,000 ש"ח  ו- 19,500 ש"ח מיום 9.12.10 טוענת המשיבה  כי ההפקדה על סך 43,942 ש"ח לה טענו המערערים בוצעה רק ביום 10.12.10 וגם זאת באמצעות שיקים שלא היה ידוע אם יכובדו.

לעניין השיק על סך 24,500 ש"ח  מיום 12.12.10  טוענת המשיבה כי ביום הצגתו לפירעון היתה יתרת החוב בחשבון 129,488 ש"ח  וכי הסכום שלטענת המערערים הופקד הסך 34,500 ש"ח הופקד רק ביום 13.12.10 באמצעות שיקים אשר לא היה ידוע בעת הפקדתם אם יכובדו.

באשר לשיק על סך 51,285 ש"ח שהוצג לפירעון ביום 27.5.11 טוענת המשיבה כי סכום מקביל הופקד רק למחרת היום בשיק וגם כאן לא היה ברור באם יכובד ומכל מקום הוא הופקד באיחור ובעת הפקדתו חשבון המערערים היה ביתרת חובה של 151,044 ש"ח.

6. הצדדים הגיעו לידי הסכמה דיונית לפיה המצהיר מטעם המערערים לא יחקר על תצהירו ואילו המשיבה כאמור לא תגיש תצהיר לתמיכה בטענותיה העובדתיות.  אולם, אין בהימנעות המשיבה מחקירה על התצהיר משום קבלה אוטומטית כי האמור בתצהיר המערערים אמת הוא, אם הדברים נסתרים מיני וביי נוכח המסמכים שצורפו לכתבי טענות הצדדים.

7. באשר לשיקים על סך 2,000 ו- 19,500 ש"ח הרי שאלה, כעולה מדו"ח תנועות עו"ש, הוגשו לפירעון ביום 9.12.10 ולא ביום 10.12.10 או 11.12.10 כנטען בתצהיר המערערים.  באותו מועד של 9.12.10 עמד חשבון המערערים ביתרת חובה של בין 136,807 - 117,299 ש"ח.  כלומר, חריגה ממסגרת האשראי.

לא זו אף זו, כעולה מדוחות תנועות עו"ש בחשבון, שכאמור צורפו לתגובות, נסתר הנטען בתצהיר המערערים בנוגע לשני השיקים הנ"ל.